לול חדיש וייחודי, שיאוכלס על ידי 27,000 אפרוחות במדגר, הוקם מול מושב בצרה. הוא הוצג בפני אנשי מקצוע רגע לפני אכלוסו. באי האירוע התרשמו מהבנייה המדויקת ומהתפיסה החדשנית אשר תבטיח תוצאות מעולות לצד שמירה על רווחת בעלי החיים
דני בלר
צילומים: דני בלר
קבוצת סול כנף מקיבוץ הסוללים ערכה סיור ללולנים ואנשי מקצועי בלול "אייל יעקובי" החדש לגידול פרגיות חופש המיועדות לעבור ללולי אסם או לולי מעוף. בלול הותקן הציוד החדיש – Jump Start מתוצרת חברת ונקומטיק-הולנד. הלול ממוקם מול מושב בצרה. הלול הוצג בפני אנשי מקצוע, בהם ד"ר יוגב פיאסטון ומזכיר ארגון מגדלי עופות, מוטי אלקבץ.
אילן קרמון, מחברת סול כנף, הוא הזכיין של חברת ונקומטיק, חברה גדולה ומוכרת לציוד אוטומטי ללולי הטלה ורביה מהולנד. "סיפקנו את הציוד לגידול פרגיות ללול מעוף אן חופש. פרגית שלא תגדל בציוד שמתאים ללולי מעוף, תגיע ללול המעוף ותישאר למטה ויתחילו הרבה בעיות של ביצי רצפה שלא ראויות לאיסוף לביצי מאכל'.
"על כן, החשיבות של גידול הפרגיות במערכות שמתאימות ומרגילות את האפרוחות, ואחר כך בגיל מאוחר יותר הפרגיות, לעלות למעלה, זו חובה. אי אפשר בלי האימון הזה. בעצם, הפרגית לומדת בלול הזה בשלושה וחצי חודשי הגידול לעלות למעלה באמצעות הרגלה של שתייה, שהיא מעל מקפצות, והמקפצות עולות עם התפתחות הגיל, יחד עם הטיפניות וככה היא לומדת לעלות למעלה. אז, בזמן שיווק הפרגיות ללול המעוף, בגיל שלושה וחצי חודשים, היא מגיעה כבר ללול המעוף, שהוא גם בנוי מקומות, היא כבר יודעת לעלות למעלה, היא יודעת איפה המים, איפה תאי ההטלה, היא רגילה לעלות למעלה ולקפוץ. המטרה של האימון היא למנוע בצורה הזו את ביצי הרצפה בלול ההטלה".
"כל ענף הלול, הולך לכיוון של לולי מעוף. על פי הרפורמה, במשך שלוש שנים, משנה שעברה, כל לולי המטילות בארץ אמורים לעבור ללולי מעוף או אסם, בשניהם העופות מחוץ לכלובים. אני מניח שזה ייקח קצת יותר זמן, גם בעקבות אירועי המלחמה וגם בעקבות המענקים וכל מיני דברים כאלה שמתעכבים, אבל בסופו של יום, מדינת ישראל תהיה כמו מדינות אירופה וגם ההליך התחיל בארצות הברית. כל מטילות ביצי המאכל בארץ תעבורנה להיות מטילות מחוץ לכלובים"
"כל ענף הלול, הולך לכיוון של לולי מעוף. על פי הרפורמה, במשך שלוש שנים, משנה שעברה, כל לולי המטילות בארץ אמורים לעבור ללולי מעוף או אסם, בשניהם העופות מחוץ לכלובים. אני מניח שזה ייקח קצת יותר זמן, גם בעקבות אירועי המלחמה וגם בעקבות המענקים וכל מיני דברים כאלה שמתעכבים, אבל בסופו של יום, מדינת ישראל תהיה כמו מדינות אירופה וגם ההליך התחיל בארצות הברית. כל מטילות ביצי המאכל בארץ תעבורנה להיות מטילות מחוץ לכלובים".
"חברת 'הפח' בנתה את כל המעטפת, את המאביסים, את המחממים, את האוורור וכל מה שקשור מסביב למערכת. המערכת שאנחנו סיפקנו כוללת את הטפחות, מערכת ההאבסה, מערכת טיפניות, שתייה וכמובן את כל המקפצות שעליהן עולות האפרוחות, אשר למעשה מלמדות את הפרגיות לעלות למעלה תוך כדי הגידול".
"בלול הזה שאנחנו רואים, יאכלסו אותו 27,000 פרגיות. בשטח הנתון בסביבות דונם, 'דונם בטון'. שטח הדריכה הוא הרבה יותר גדול בעקבות המקפצות והטפחות. אבל בשטח הזה ניתן לגדל על פי הרגולציה 27,000 אפרוחות".
באשר לעלות ההקמה של הלול, מציין אילן קרמון, המחיר הסופי תלוי בגודלו של הלול: "ברור שככל שהלול גדול יותר, העלות לפרגית היא נמוכה יותר. מדובר, באופן מאוד כללי, סדר גודל של כ-40 עד 45 שקלים השקעה לפרגית, אלה סדרי גודל ההשקעה פחות או יותר".
"אבל", אומר קרמון, "זה לא מספר ברזל. יש הוצאות הובלה מהמפעל, אם זה באירופה או בכל מקום אחר, תלוי באיזו חברה מזמינים".
כמה זמן לוקח להקים לול כזה מרגע ההחלטה או היציאה לדרך עד שהלול עומד ופעיל?
"יש מה שנקרא זמן אספקה, שבדרך כלל הוא כחודשיים והרכבה זה סדר גודל של חודש עבודה. בלול כזה, עוד פעם, בסדר גודל הזה, מדובר בכחודש עבודה. בסטנדרט שמקובל, בפחות אפילו מחודש עבודה ניתן להרכיב את המערכת. הדברים מסביב במקרה של הלול הזה, נבנו לפני שהמערכת הגיעה. יותר נוח לעבוד עם הדברים הנוספים שהמערכת לא בפנים".
"זו השקעה גדולה מאוד, אבל אנחנו מסתכלים לטווח הארוך. הלכנו על הטוב ביותר"
הלול הוא של משפחת יעקבי, יוסי והבן שלו אייל יעקבי מבצרה, הקבלן שבנה אותו הוא איוון: "אין להגיד עליו מילה רעה אחת, קבלן מעולה מאוד פרפקציוניסט בעבודה" אומר לנו יוסי יעקובי.
יוסי, אתה כל השנים עסקת בענף הלול?
"מזה חמישים שנה אני עוסק בחיסוני עופות. נותן שירותי חיסון ללהקות פרגיות ומעכשיו, אעסוק גם בגידול פרגיות".
הרפורמה מן הסתם תפסה אותך כמו את כולם, עם כל הדרישות החדשות, ללכת להשקעה כזו במציאות שלנו, אין חשש?
"זו השקעה גדולה מאוד, אבל אנחנו מסתכלים לטווח הארוך. הלכנו על הטוב ביותר".
"אני מתעסק די הרבה בהשקעות של המשפחה. לא הייתה לנו התלבטות גדולה. רצינו לעשות את הלול, הייתה התלבטות רק איזה ציוד לשים. ואז הגיעה ההצעה הזאת, שאין ציוד כזה עדיין בארץ, אין לול כזה.
כשאתה משקיע במשהו חדש, וזה ציוד טוב, וזה ציוד מוכר, זה גם מוכיח את עצמו. זה לא ציוד לשנה-שנתיים: נתראה בעוד עשרים שנה, הציוד יעבוד".
יצחק מנדל, הלולן הוותיק, ילווה את הלול החדיש
הלולן הוותיק ומנוסה יצחק מנדל יהיה למעשה מי שילווה את הצד המקצועי, ישקיע את התשומות ויביא את ניסיונו. יש לו דרך ארוכה בגידול פרגיות והוא בן משפחת חקלאים שורשית, שהגיעה לפני למעלה ממאה שנה. הוריו שרה ומשה מנדל הגיעו בשנת 1933 לגבעת ח"ן והקימו משק שכלל רפת, לול פטמים, לול מטילות, פרדס וגידולי ירקות.
למשפחת מנדל נולדו שלושה ילדים: יהונתן, בניהו ויצחק. ויהונתן ובניהו למדו חקלאות במקווה ישראל ואחרי שירותם בצבא חזרו למשק לעסוק בחקלאות, כשעסקו במיון אפרוחים. עם השנים ההורים רכשו לכל אחד מהילדים משק משלו, אבל כולם עבדו ביחד.
יצחק למד בבית הספר הטכני ושירת בחיל האוויר כחשמלאי מערכות מטוסים בטייסת מיראז'ים שמפקדה היה רן פקר. אחרי הצבא הוא חזר למשק והצטרף להורים בעבודתם.
בשנת 1970 התחיל לגדל 3,000 פרגיות קלות בזכות הקשרים של אחיו עם מדגרת סוללים מאיגוד משקי עופות. בנוסף בנה לול מטילות ל-10,000 מטילות. בשנת 1973 האחים בנו לול בשטח 1,000 מ"ר, גידול על רפד. לימים האחים בנו שני לולים נוספים עד שהשותפות נפסקה ויצחק נשאר לבדו בתחום הפרגיות.
נכון להיות יצחק מגדל כ-750,000 פרגיות בשנה בלולים של גבעת ח"ן ובאתרים נוספים בהם באר טוביה, כפר נטר, חרות ועין ורד. "ההתרגשות גדולה, מדובר בלול ייחודי, ראשון מסוגו בארץ, שמסמן את הכיוון אליו הולך ענף הלול. היה פה ביצוע נהדר, בניה ללא רבב, באמת נעשה פה דבר נהדר, אנחנו מחכים בכיליון עיניים לאכלוס הלול".
<<לידים>>
"זו השקעה גדולה מאוד, אבל אנחנו מסתכלים לטווח הארוך. הלכנו על הטוב ביותר"
"כל ענף הלול, הולך לכיוון של לולי מעוף. על פי הרפורמה, במשך שלוש שנים, משנה שעברה, כל לולי המטילות בארץ אמורים לעבור ללולי מעוף או אסם, בשניהם העופות מחוץ לכלובים. אני מניח שזה ייקח קצת יותר זמן, גם בעקבות אירועי המלחמה וגם בעקבות המענקים וכל מיני דברים כאלה שמתעכבים, אבל בסופו של יום, מדינת ישראל תהיה כמו מדינות אירופה וגם ההליך התחיל בארצות הברית. כל מטילות ביצי המאכל בארץ תעבורנה להיות מטילות מחוץ לכלובים"
