ישראל מייבאת מרוסיה ומאוקראינה בעיקר חיטה למאכל אדם, חיטה למאכל בעלי חיים (מספוא), וביצים. ההערכה: ככל שתימשך הלחימה, המחירים יעלו
דני בלר
קרדיט צילום: פגיעת טיל רוסי בבית בחארקיב (מימין), פגיעה בבניין מגורים בקייב (צילומים: ДСНС України, Kyivcity.gov.ua / CC BY 4.0)
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, קיים הערכת מצב, בשיתוף כלל גורמי המקצוע במשרד, על מנת לעקוב אחר השפעות אפשריות של המצב במזרח אירופה, על ייבוא תוצרת חקלאית טרייה מרוסיה ומאוקראינה. במשרד החקלאות עוקבים אחר ההתפתחויות, וערוכים להתמודדות עם חסמים אפשריים בייבוא. היערכות מצב נוספות יתקיימו בהמשך, בהתאם לצורך.
נכון להיום, כמחצית מכמות החיטה למאכל בשוק המקומי וכשליש מהמספוא, מיובאת מרוסיה ואוקראינה. לאור ההסלמה במזרח אירופה, כבר לפני כחודש החלו יבואנים להיערך למציאת מקורות חלופיים למוצרים אלה, ככל שייעלה הצורך. למרות אי הוודאות בשווקים, ועלויות נקודתיות במחירי הסחורות, לא צפוי מחסור בשלב זה. כמו כן, ישנו מלאי אופרטיבי בידי השחקנים המרכזיים במשק, ובנוסף שישראל מחזיקה באופן קבוע מלאי חירום, הן של מזון לבעלי חיים, והן של חיטה למאכל.
כמו כן, מדינת ישראל מייבאת ביצים לשיווק ולתעשייה מארבע מדינות שונות, רק אחת מהן היא אוקראינה (השלוש הנוספות הן ספרד, איטליה ופורטוגל). על מנת למנוע מראש אפשרות למחסור בשוק, במיוחד נוכח חג הפסח הקרב ובא, שר החקלאות, עודד פורר, הנחה את גורמי המקצוע במשרד להגדיל באופן משמעותי את מכסות הייצור לביצים לשנת 2022 על מנת לאפשר למגדלים לייצר יותר ביצים מקומיות. במקביל, המשרד פתח מכסות יבוא ללא מכס בהיקף של כמיליארד ביצים. בהקשר זה יצוין כי שותפות הסחר של ישראל עושות מאמץ פעיל על מנת להגדיל את מקורות הביצים המיוצאות לישראל משטחיהן.
בנוגע לענף הלול, החשש הוא מהתייקרויות חדות של ביצים מיובאות ומזון לעופות משק. מדובר בהתייקרות עולמית, שקשה יהיה להתגונן מפניה. עליות חדות במחירי המזון עלולות להיות בעלות השלכות פוליטיות – מחאות ואי שביעות רצון. הדרך היחידה למנוע התייקרויות חדות היא להסתמך על השוק המקומי ולפתח מקורות אלטרנטיביים – ו"לא לשים את כל ביצים בסל אחד".
