ענף הביצים האורגניות בישראל – תמונת מצב

מה שהתחיל כגידולי נישה לקהל מצומצם, צבר תאוצה: המגדלים צברו ניסיון ובענף האורגני נצברו ידע וניסיון רבים. עם זאת, זהו ענף מלא באתגרים, שהעבודה בו אינה קלה. שמענו ממגדלים בתחום האורגני איך זה לגדל מטילות חופש

חזי כהן

תעשיית הביצים האורגניות בישראל התחילה לפני כ- 25 שנה לערך, עם התעוררות החקלאות האורגנית בארץ. משווקי ביצים חיפשו נישה חדשה לשיווק ביצים שאינן במסגרת מכסת ביצי המאכל.

את הבסיס לפיתוח הענף הניחו חקלאים בעלי מודעות אקולוגית וסביבתית אשר פיתחו שיטות והליכים חקלאיים שלדעתם  היו בטוחים ברי קיימא. החקלאות האורגנית העוסקת בגידול בעלי חיים משלבת בין היתר את הדאגה לרווחת בעלי החיים, אשר מחייב התחשבות בצרכים הפיזיולוגיים של בעל החיים – מזון, מחיה וטיפול וטרינרי. בעלי חיים בכלל ועופות בפרט הנם חלק חשוב ממערכת החקלאות האורגנית, הם תורמים לסגירת מעגלי מזון,  ממירים חומר אורגני ולפיכך תורמים לפוריות הקרקע. בנוסף, ניתן לגדלם באזורים חקלאיים אשר לא ניתן לנצלם בדרך אחרת.

על מנת לשמור על בריאות העופות בגידול האורגני ועל עיקרון רווחתם יש למנוע כמה שאפשר מצבי עקה הנגרמים בגידול אינטנסיבי, בשל הדרישה לביצוע מירבי. מכאן שאת העופות האורגניים מגדלים במבנים מרווחים, שאינם מאוכלסים בצפיפות. לכל מבנה ישנן חצרות, הנגישות לעופות ומשמשות למרעה טבעי. העופות חופשיים על הקרקע, חשופים לאור היום ולקרני השמש המאפשר פעולות טבעיות כמו התפלשות ברפד וסילוק טפילים חיצוניים. בשעות החמות ובשעות הערב נכנסות המטילות אל תוך המבנה המקורה ומוצאות מקום לינה על גבי דרגשים המיועדים לכך. הביצים מוטלות בתאי הטלה נוחים –  המרופדים בקש או נסורת. הביצים נאספות 4-3 פעמים עד לשעת הצהרים. המזון המוגש לעופות הוא חופשי ללא תוספים סינתטיים וללא תרופות המוגשות באופן פרופילקטי האסורים על פי תקן הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בארץ ובעולם.

ארגון החקלאות האורגנית בישראל, יחד עם המחלקה לעופות ואנשי מקצוע במשרד החקלאות, יצרו הגדרות מהי ביצה אורגנית/חופש, ואת התקנים לגידול, על בסיס "האידאולוגיה האורגנית". כמודל לחיקוי הוחלט ללכת לפי התקן האמריקאי ולא האירופאי הנחשב מחמיר פחות.

שלושה עקרונות חשובים בגידול עופות אורגניים:

1) הזנה אורגנית: הזנת העופות תעשה ב- 100% מזון אורגני ובאיכות טובה – המזון יוצע לעופות באופן שיאפשר להם לבצע התנהגות אכילה טבעית, כאשר בלתי אפשרי להשיג מזונות מסוימים ממקורות חקלאיים אורגניים, רשאית תוכנית האישור להתיר אחוז קטן מהמזון הנצרך, ממקור חקלאי קונבנציונלי.

המוצרים הבאים לא יכללו ולא יוספו למזון: מזרזי גדילה או תמריצים סינתטיים, מעודדי תאבון סינתטיים, חומרי צבע מלאכותיים, תוצרי לוואי של בע"ח משקיים (לדוגמא: פסולת בית מטבחיים, חומצות אמינו טהורות.

רווחת העוף – חופש : תנועה חופשית מספקת, אוויר טרי ואור יום טבעי ומספיק בהתאם לצורכי העופות, הגנה מפני יתר אור שמש, טמפרטורה, גשם ורוח, אזור שכיבה / מנוחה      / לינה מספיקים, על גבי מצע טבעי. גישה חופשית למים ומזון טריים, גישה לאוויר חופשי ושטח למרעה, עופות לא יוחזקו בכלובים.

טיפול ווטרינרי: שמירה מקסימלית למחלה ומניעת זיהומים. יש לשים דגש על תרופות ושיטות טבעיות. במקרה של פריצת מחלה המטרה היא למצוא את סיבתה ולמנוע התפרצויות עתידיות ע"י שינוי הנהלים.

בשנת 2005 יצא החוק להסדרת תוצרת אורגנית. בחוק מוקדש פרק שלם העוסק בתקנות  יצור ושיווק  ביצים אורגניות. בשנת 2008 פורסם תיקון לחוק, בו מוגדרים מי הגופים או חברות הרשאיות לתת אישורים ולפקח על הגידול ושיווק ביצים אורגניות. הייתה טענה שארגון המגדלים אינו יכול לפקח על המגדלים. במכרז שהוציא משרד החקלאות, נבחרו ארבע קבוצות פיקוח חיצוניות בכל החקלאות האורגנית. חברות הפיקוח אחראיות על מתן אישורים ופיקוח, המבוצע פעמיים בשנה, על מבנה הלול, תהליך היצור והשיווק בכל משקי הגידול ואצל המשווקים.

בתחילת הדרך, בראשית שנות האלפיים, היו מעט מאוד מגדלי ביצים שהסבו את הלולים ליצור ביצים אורגניות. סך היצור היה כ- 1% אחד מכלל ביצי המאכל המיוצרות בארץ.

נכון להיום פועלים בישראל כ- 35 מגדלי ביצים אורגניות המייצרים כ-42.6 מיליון ביצים, המהווים כ- 2% ממכסת הביצים הארצית. כמו כן, יש 65 מגדלים ביצי חופש (לא אורגניות), המייצרים כ- 42.3 מיליון ביצים, כ- 1.9% מהמכסה.

הלולנים מספרים

נפגשנו עם שני בעלי חוות מטילות אורגניות וותיקים, על מנת לשמוע על מצב גידול הביצים האורגניות, על הבעיות הקיימות בענף ועל עתידו.

שמואל שורניק מרמת צבי חזר בשנת 1997 למשק של הוריו, לאחר שרות ארוך בצבא קבע ובתעשיית המזון. במשק היה לול לביצי מאכל. הוא היה בין הראשונים שבנה לול לביצים אורגניות, לפי התקנים החדשים שנקבעו אז. במשך כל השנים הוא ממשיך לדבוק ברעיון האורגני ורווחת העוף ומשתדל ליישם אותו בפועל בלול שלו. בתחילת הדרך לא היה לווי מקצועי ווטרינרי מסודר.

הוא מספר, כי מדריכי הלול לא הכירו את נושא הביצים האורגניות וגם הרופאים הווטרינריים במעבדות לא התמצאו בתחום. יותר מאוחר, באמצעות הארגון לחקלאות אורגנית הובא רופא פרטי לסייע למגדלים ועל מנת למצוא פתרונות אורגניים למחלות העופות. נכון להיום, הוא לא מרגיש שיש קידום בשלוחה והתמותה עדיין גבוהה. בבדיקת כול הלהקות שגידל מצא שהתמותות נעו בין 25 ל-45 אחוז. לטענתו, כניסת המשווקים ליצור ויצירת שוק פתוח ותחרותי, פוגעת במגדלים הפרטים הקטנים, שעלולים להעלם. כבר היום, הרווחיות יורדת ומחיר ביצה אורגנית קרוב מאוד לביצה רגילה. שמוליק מעוניין מאוד שמשרד החקלאות ישמור על החקלאים הפרטיים. גם בשוק חופשי ופתוח יש לתת עדיפות לתוצרת חקלאית ישראלית.

רמי אלהרר – ממושב ברק באזור תענך, הינו בעל משק גדול בענף הלול. בזמנו היה לו גם לול לביצי מאכל בסוללות ולול פטם ליצור בשר. בשנת 1995 לאחר ביקור בחו"ל, הבין שהחקלאות האורגנית היא טרנד חדש . בשלב ראשון עבר לייצר ביצים אורגניות בלול הפטם

שעבר התאמה. במקביל, המשיך בעבודה בלול ההטלה על סוללות.

בהמשך, רמי שיפץ את לול הסוללות והפך אותו לול מותאם לגידול ביצים אורגניות לפי התקן. בשנים הראשונות היו בעיות רבות שלא נמצא להן פתרונות. בעבור מקרי תחלואה רבים לא נמצאו פתרונות אורגניים, בהם מקרים רבים של תולעי מעיים. כמו כן, הפיקוח על התקנים ליצור  מזון אורגני לא היו הדוקים . משווקי הביצים הרגילות, היו אחראים גם על שיווק הביצים האורגניות.

לפי רמי: "אט אט התחילו לעשות סדר בשלוחה. המגדלים יחד עם ארגון החקלאות האורגנית והמשווקים הגיעו להסכמות והבנות על תהליך היצור והשיווק כולל עלויות יצור ומחירים (תקנות הלול האורגני). בהמשך, פני הענף השתנו. משווקי ביצים נוספים, שרצו גם הם לשווק ביצים אורגניות הפכו ליצרנים  – העבירו מגדלי ביצים רגילות שלהם, ליצרני ביצים אורגניות. כך, התחילה תחרות בין המשווקים, יצרני הביצים נפגעו, התמורה לביצה ירדה, הרווחיות קטנה".

רמי טוען שגידול להקה לביצים אורגניות, קשה ומסובך יותר מאשר להקה רגילה. הביצועים של הלהקות אינן אחידות ופחותים ב- 25-30% מלהקות רגילות. תופעות של תחלואה בלתי מוסברת (כינים, קרדיות מחלת מעיים), מקשים למצות את פוטנציאל היצור. גם מחירי התערובת האורגנית יקרים משמעותית, יחסית לתערובת רגילה .

רמי, העוסק מזה שנים רבות בענף מטילות ביצי המאכל והאורגני, היה מעורב בהנהלת הארגון האורגני, כנציג בשולחן המגדלים. לא רואה צורך בהגדלת השלוחה. לדעתו, הכול בידי המשווקים. ללא פרסום, וללא דחיפה, עידוד והגברת המודעות לא תעלה צרכת הביצים האורגניות.

גידול, יצור ושיווק ביצים אורגניות בישראל ידע דרך ארוכה, עם קשיים רבים הנמשכים עד היום. הטרנד העולמי למוצרי ביצים אורגניות, נכנס לישראל עם הרבה תקוות. בפועל, נכון להיום רק כ-2 אחוזים מהצרכנים צורכים ביצים אורגניות. בעולם, בעיקר בארצות אירופה וארה"ב הצריכה הגיעה לרמה של בין 4 ל- 10 אחוזים מצריכת הביצים הכללית. "אנחנו מקווים  שהיצרנים והמשווקים ידעו ימים טובים יותר", אומר רמי.