תעשיית העופות באוקראינה במשבר קשה. המלחמה האחרונה עם רוסיה, רק הגבירה והקשתה עוד יותר על יצרני הביצים והפטם במדינה
חזי כהן
צילום המחשה: Image by Thomas Quinn from Pixabay
אוקראינה נפרדה מברית המועצות בשנת 1991. עם קבלת העצמאות, מנסה אוקראינה לייצב את עצמה מבחינה כלכלית. בשנים הראשונות, התכווצה הכלכלה של אוקראינה ב- 60%. הירידה הקשה ביותר הייתה בענפי התעשייה הכבדה.
מאז שנת 2000 התחילה צמיחה כלכלית חיובית, בעיקר ממחירי סחורות גבוהים (גרעינים ומוצרים הקשורים לאנרגיה). זאת התקופה שהתחילה להתפתח גם תעשיית העופות במדינה.
אוקראינה – ארץ חקלאית מישורית עם שטחי גידול גרעינים (חיטה ,תירס, שעורה ועוד) הפכה להיות יצרנית הגרעינים הרביעית בגודלה בעולם, ויצואנית גדולה של גרעינים. תעשיית העופות נשענה על מחירים זולים יחסית של גרעינים מקומיים ומחירי עבודה נמוכים. חברות בינלאומיות ומשקיעים מקומיים (אוליגרכים שנהנו מהפרטה), השקיעו כסף רב בפיתוח תעשיית העופות. תעשיית הביצים הייתה הראשונה להתפתח בקצב מהיר. במשך עשר שנים, צריכת הביצים לנפש הכפילה את עצמה (מ-150 ל 310) חקלאים פרטיים ואינטגרציות פרטיות של יצרני הגרעינים, הרחיבו את חוות הגידול בעזרת משקיעים חיצוניים. אירועים גיאופוליטיים ומשברים כלכליים עולמיים כמו 2008, גרמו להאטה ועצירת התפתחות התעשייה באוקראינה. אחרי משבר 2008 ואם יציאת מדינות העולם מהמיתון (יצוא הגרעינים ירד). התחילה התאוששות בתעשיית יצור ביצי מאכל ויצור ביצים לתעשייה. באותה תקופה, תעשיית הפטם התחילה להתפתח בקצב מהיר.
המלחמה באי קרים עם הרוסים בשנת 2014, גרמה למשבר גדול נוסף לתעשיית העופות. אזורי גידול רבים שהיו קרובים לאזורי המלחמה, הושבתו כליל. חלקם גם נפגעו. המשבר הכלכלי שפגע במדינה בעקבות המלחמה, בחן מחדש את הכדאיות של תעשיית הביצים המקומית. לדוגמא: חברת "אוונגרד" אחת החברות הגדולות במדינה הקטינה את היצור ב- 46% בשנים 2014, 2015. (בשנת 2013 יצרה כ- 5.09 מיליארד ביצים, בשנת 2014 – 3.43 מיליארד ביצים ובשנת 2015 "רק" 2.6 מיליארד ביצים).
השנים שאחרי המשבר
השנים שלאחר המשבר 2016-2020, היו השנים "השקטות" וטובות של ענף העופות באוקראינה. שוק הגרעינים העולמי מתייצב. הביקוש העולמי לגרעינים ולתבואות, מגדיל את הכנסות יצרני התבואות, הפיחות החזק במטבע המקומי לעומת הדולר, מגדיל את ההכנסות של יצואני התבואות, שרובן בעלים ושותפים בתעשיית העופות. במהלך השנים האלה גדל ייצור הביצים האוקראיני בהתמדה, מונע בעיקר על ידי הגדלת היצוא על רקע היציבות הפוליטית והכלכלית הגוברת במדינה. בשנים האלה, אוקראינה מגבירה באופן פעיל את יצוא הביצים. בשנת 2016 יצוא הביצים הסתכם ב- 650 מיליון ביצים, בעוד שבשנת 2018 יצוא הביצים הסתכם 1.79 מיליארד ביצים. את הגידול ביצוא ניתן לייחס הן לגידול בייצור והן לפתיחת שווקי מכירות חדשים. (מונטנגרו, סרביה, הונג קונג וסינגפור). במקביל, גם יצוא הביצים לתעשייה עולה. מדינות מערב אירופה מבקשות לייבא מוצרי ביצים. אוקראינה מפתחת את תעשיית מוצרי הביצים ומגדילה את היצוא ב- 10%.
בשנת 2017 ייצאה 107,500 טונות של ביצים, עלייה של 21% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, במונחים כספיים היצוא זינק ב 37%.
גם בשנים 2018-2019 המשיכה הדינמיקה החיובית בייצוא הביצים. במחצית הראשונה של 2019, אוקראינה ייצאה 75,400 טון של ביצים בקליפה, 69% עלייה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. אוקראינה הצליחה לייצור מצב של יצוא ביצים מגוון היטב כאשר רוב הביצים מסופקות למזרח התיכון ולצפון אפריקה, ורוב מוצרי הביצים מגיעים לאיחוד האירופי. מדינות היבוא הגדולות ביותר מבחינת ערך כספי היו: איחוד האמירויות, עיראק וקטאר.
גידול בייצוא הביצים לתעשייה
יצוא הביצים הלך וגדל, אבל התמורה הכספית לחברות הלכה וירדה. ניתן לייחס זאת בעיקר לגידול בחלק של ייצור הביצים הנוזליות (ביצים לתעשייה) בסך המכירות הכולל. מחצית מיצוא מוצרי ביצים מאוקראינה ב- 2018 היו למדינות האיחוד האירופי. שווי מחירי הביצים לתעשייה, נמוך בהרבה מביצי מאכל. לפי אנליסטים של השוק: הצמיחה ביצור הביצים באוקראינה, נקבעת במידה רבה ע"י הביקוש בשווקים מחוץ לאוקראינה. הביקוש המקומי לביצים צפוי לצמוח בקצב איטי, כוח הקנייה של האוכלוסייה המקומית נחלש.
למרות הצמיחה החזקה והמתמשכת בייצור. בשנים 2019-2020 נכנסת תעשיית הביצים באוקראינה לקשיים כספיים ולרווחיות נמוכה (הפסדים) של חברות הייצור העיקריות. עודף היצע גדול של ביצים בשוק, (כתוצאה מהגדלת היצור בשנים הקודמות), וירידה גדולה בביקוש לביצים ולביצים לתעשייה (כושר הקנייה המקומי ירד) גרם למכירת ביצים במחירים נמוכים, ואף, במחירי הפסד. מספר חברות יצרניות גדולות, נכנסו למשברים כספיים. יצרני הביצים הגדולים ביותר באוקראינה דיווחו על ירידה בהכנסות וברווחיות. שלוש החברות Avangard Agricultural Holding, Ovostar) Union ו-Inter Agrosila) מהוות ביחד כ- 50% ממכירת ביצים ומוצרי ביצים, מדווחות על שולי רווח יורדים.
החברות, נאלצו להקטין הפסדים, ע"י סגירת חוות גידול, וחיפוש אחר מדינות חדשות לייצוא (קבלת רישיונות יצוא במדינת חדשות). באותן השנים, ממשלת אוקראינה הוציאה תקנות חדשות להסדרת יצור הביצים במדינה, בהתאם לתקנות האיחוד האירופאי. חברות רבות, נאלצו להשקיע כסף רב (שלא היה) בהסדרת החוות, נקלעו לקשיי מימון. לדוגמא: חברת אוונגרד צברה חוב גדול מאוד (2 מיליארד דולר) ונמצאת עכשיו במשא ומתן לפשיטת רגל. הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות של אוקראינה נכנסה לתמונה, חוקרת מקרי שחיתות שנעשו בחברה ע"י הבעלים.
שטח חקלאי באוקראינה (צילום: Image by voffka offka from Pixabay)
עליית מחירי הגז פגעה במגדלי הפטם
גם יצרני עופות לפיטום במדינה, נקלעים לקשיים כספיים. עליית מחירי הגז ב-400 אחוז !!!, עליית מחירי הגרעינים ב- 50%, בלי השלמת מחיר למגדלים, גורמת הפסדים גדולים ליצרנים.
לפי דיווח של מנכ"ל איגוד העופות של אוקראינה: "עליית מחירי הגז הטיבעי תרמו לסגירת 20 חוות ביצים ו- 10 חוות פטם באוקראינה.
בתחילת 2020, יצרני עופות אוקראינים נאלצו להוציא בממוצע 1.6 Hryvnias (0.059 דולר ארה"ב) כדי לייצר 1 ק"ג של בשר פטם. בתחילת 2021, נתון זה עלה ל-2.11 Hryvnias (0.075 דולר), קפץ ל-6.4 Hryvnias (0.23 דולר) בדצמבר. עלייה זו מלווה בעלייה חדה במחיר המזון.
בתחילת ינואר 2021, מחירי הגז באירופה זינקו, לאחר התמוטטות השיחות הביטחוניות בין רוסיה לארה"ב. הפחד הגדול, העמיק את החששות לגבי יכולת האספקה, ולעליית מחירים שהסתכמו בכל שנת 2021 ב- 400%. על פי ההערכות, התמונה דומה בכל מזרח ומרכז אירופה, שם תנאי החורף הקשים מעוררים את מגדלי העופות להוציא יותר כסף על חימום. בעבר, הגז הטבעי היווה 5% עלויות הייצור, אך כעת נתח זה עומד על 30%.
לפי הכלכלנים המקומיים, המצב הזה עלול לדחוף את מגדלי העופות להעלות את המחירים ב-15-20 גריבנה (0.53-0.71 דולר ארה"ב) כדי לקזז הפסדים. עליית המחירים, תהיה קשה לצריכה המקומית, וליצוא הפטם.
התחזית והחששות של משרד החקלאות המקומי, ששוק העופות עלול להפוך ללא תחרותי. יצרני עופות קטנים ובינוניים המהווים כ-25-30 מכלל היצרנים, נמצאים בסכנת סגירה עקב עליית המחירים. נכון לעכשיו, אוקראינה מייצאת 30-40% מהבשר והביצים המיוצרים. עם זאת, העלייה הנוספת בעלויות הייצור עשויה להפוך את היצוא של אוקראינה ללא תחרותי בשוק העולמי, מה שיפגע בכל תעשיית העופות.
לא רק יצרני עופות העלו חששות לגבי עליית מחיר הגז הטבעי. גם מפעלי עיבוד חלב באוקראינה יצטרכו להפסיק את פעילותם במקרה של עלייה נוספת במחירים. הגז הטבעי מהווה כ-25% מעלות הייצור, של המפעלים לעיבוד חלב.
הממשלה משתדלת לעזור לחקלאים
ממשלת אוקראינה משתדלת לעזור לחקלאים. לאחרונה, פרסמה תוכניות להגבלת מחיר הגז הטבעי בשוק. עד כה הצעה זו מכסה רק יצרני הלחם. "רוחות המלחמה" האחרונה מנעו את יישום הגבלת מחירי הגז בענפי החקלאות האחרים.
המלחמה האחרונה עם רוסיה, שיתקה למעשה והקטינה עד מאוד את תעשיית העופות. באזורים שמחוץ לאזורי הלחימה (מרכז אוקראינה) עדיין ממשיכים ליצר ולגדל. מחויבים להספקת מזון טרי לאוכלוסייה. באזורי הלחימה, דרום מערב אוקראינה לחוף הים השחור, יש קשיים רבים ביצור ובהספקה של מוצרי עוף וביצים. הרבה עופות וביצים מאוחסנים בקירור ובהקפאה.
חברת MHP ( כמו הרבה חברות אחרות), אחת מיצרניות העופות הגדולים באוקראינה, (נסחרת בבורסה בלונדון) ממשיכה בקשיים רבים את פעילות היצור, אך הפסיקה את כול נושא היצוא. החברה, נתקלת בקשיים רבים בשרשרת האספקה שלה, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. בגלל הפסקת היצוא (נמלים סגורים) ובגלל הקטנת הביקוש המקומי (יותר מ- 3 מיליון פליטים), נאלצה החברה להקטין את הייצור. רוב המפעלים עובדים בניצול חלקי. החברה נרתמת למאמץ המלחמתי של האוקראינים, ע"י שינוע עצמאי של עופות ומוצרי עוף באמצעות משאיות הקירור של החברה) לערים הנצורות ולחיילים בחזית.
אחרי 20 ימי הלחימה, מתחילים להרגיש בעיות לוגיסטיות (מלאים חסרים). מלאי הגרעינים עוד סביר ( מלאי חרום של חודשיים), הרי המלאים של תוספי מזון כולל מינרלים וויטמינים ירד לאפס. מנסים, ועושים מאמצים גדולים יחד עם הספקים, כדי להקל על הכנסת המשלוחים שבדרך.
גם אם ממשיכים לייצר (חלקית) וגם אחרי השיווק, נשאר נושא גביית התשלומים. נושא בעייתי לכשעצמו. אין ספק שחודשי המלחמה (וגם כמה חודשים אחרי המלחמה) מהווים נזק כלכלי כבד לייצרני העופות במדינה. עוד מחכה לנו התמודדות קשה אחרי המלחמה, והרבה כסף, כדי לחזור לימי הזוהר של תעשיית העופות באוקראינה, אומרים ראשי התעשייה. רק לאחר שהמצב יתייצב (סיום המלחמה והסנקציות) נדע להעריך את הנזק הממשי לענף העופות באוקראינה.
תעשיית העופות באוקראינה (נכון לעכשיו), נמצאת בשפל הנמוך ביותר. ממדינה שבעשרים שנה האחרונות, עשתה קפיצה גדולה מאוד, והפכה לאחת המדינות המובילות ביצור וביצוא עופות, למדינה במלחמה, עם קשיים רבים, נזקים והפסדים כלכליים קשים.
ימים יגידו (מאמין שכן) האם תעשיית העופות באוקראינה תחזור לימי הזוהר שלה.
