שוקי בשן, יו"ר ארגון מגדלי העופות: "זו תקופה של המתנה – אבל היא מלאה בעשייה"

במהלך ריאיון לעיתון משק העופות מתייחס בשן לאיומים המרכזיים על הענף – ניסיונות הייבוא, ביטול המכסים, ההשלכות על המשחטות והמגדלים – ומדגיש: "גם בזמן מלחמה – הענף המשיך לספק תוצרת לכל המדינה"

בתקופה סוערת במיוחד למשק החקלאי ולמדינה כולה, מתכנס ארגון מגדלי העופות לדיונים פנימיים סביב האתגרים הקיימים והעתידיים. יו"ר הארגון, שוקי בשן, מתאר בריאיון מיוחד תמונת מצב מורכבת – הכוללת לחצים חיצוניים מיבוא, החלטות מדיניות דרמטיות, והשקעות גדולות של המגדלים שהועמדו בסכנה. עם זאת, בשן משדר אופטימיות זהירה ומדגיש: "העשייה נמשכת – בכל החזיתות".

שוקי, אלו נושאים עומדים כיום על סדר היום של הארגון?
"יש ארבעה נושאים עיקריים שאנחנו עוסקים בהם כיום. הראשון – תוכנית אסטרטגית שעבדנו עליה זמן רב, אך נאלצנו לדחות את הצגתה בשל האירועים הדחופים. השני – קמפיין ציבורי שהשקנו להגברת המודעות לחשיבות השניצל והביצה הישראלית. הקמפיין עלה בטלוויזיה וברדיו וזכה לתגובות חיוביות מאוד."

והניסיון לייבא פטם – הוביל אתכם להתרעה ציבורית?
"בהחלט. הנושא השלישי והבוער ביותר הוא ניסיון לייבא פטם קפוא לישראל, כרגע מברזיל, אך עלולה להיות גם פריצה של שוק ממדינות נוספות. מדובר באיום ישיר על שליש מהשוק – כלומר, כל תחום הקפוא – ואם יכנסו מוצרים מחו"ל, תהיה ירידה דרמטית בכמות השחיטות במשחטות המקומיות. המשמעות: פגיעה אנושה במערך כולו – מהמגדלים בקיבוצים ובמושבים ועד לתעשייה התומכת, במיוחד בפריפריה."

למרות כל הקשיים – הענף המשיך לפעול גם בימי מלחמה
"ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. במהלך המלחמות האחרונות, כולל תחת אש בעוטף ובצפון, המשחטות עבדו, אמנם בצמצום, אבל הצליחו לספק את כל צרכי השוק – גם בביצים וגם בעוף. הציבור לא הרגיש במחסור, וזה מוכיח את היכולת והמחויבות של הענף."

ובכל זאת – היבוא נמשך, המכסים יורדים – ויש חשש אמיתי
"כן, וזה מביא אותי לנושא הרביעי – ביטול המכסים. עכשיו ארצות הברית יכולה לייבא לכאן ללא מכס, בעוד שאנחנו צריכים לייצא לשם ב-18 אחוזי מכס. אנחנו עדיין לומדים את המשמעויות של ההחלטה הזו, אבל ברור שמדובר במהלך עם השלכות ענקיות על כלל המגזר החקלאי. אנחנו פועלים בכל הערוצים כדי לצמצם את הפגיעה."

אתם מזהים תמיכה במאבק הזה?
"יש תמיכה רחבה – גם מהמועצות האזוריות, גם מהלובי החקלאי וגם מאנשי מקצוע בתוך המערכת. אנחנו עובדים בצמוד לשירותים הווטרינריים ולמשרד החקלאות. לדוגמה, רק לאחרונה התברר כי בשר עוף שהגיע מברזיל לאלבניה היה נגוע בסלמונלה מסוכנת. ארה"ב עצמה לא מייבאת עוף מברזיל. אז מדוע שישראל תעשה זאת?"

מה לגבי התשתיות בישראל – האם הן ערוכות לספק מענה גם בעתיד?
"ודאי. המגדלים השקיעו מיליונים בלולים, שיפרו ביצועים מקצועיים בצורה מרשימה, והמערכת כולה – משחטות, תחנות מיון, תעשיית מוצרי העוף – ערוכה לספק את מלוא הביקוש. אנחנו מדברים על אחד הענפים עם המחזור הגבוה ביותר במשק הישראלי. אם נפגע – כל שרשרת הערך תיפגע. זה לא רק המגדלים – זו גם הרבייה, התחבורה, הווטרינרים, וכל מערכת התמיכה שמעסיקה אלפי משפחות."

ואיך אתה רואה את התקופה הזו – שנה וחצי כל כך בלתי צפויות?
"זו תקופה שלא הכרנו כמותה. כל פעם שאתה חושב שהאירוע הכי גרוע כבר מאחוריך – מגיע אירוע חדש. למרות הכול, אנחנו לא עוצרים. אנחנו ממשיכים לגבש עמדות, לפעול, להסביר, לרכז נתונים – זו המתנה תוך כדי עשייה. כן, אנחנו מחכים להחלטות – אבל לא עוצרים רגע."

אפשר לקרוא לזה "ימי ההמתנה"?
"בהחלט. אבל אלה לא ימי המתנה פסיביים. אנחנו פועלים מול כל הגורמים. רק אתמול ישב איתנו יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות, שמבין היטב את החשיבות. אנחנו לא ממתינים שמישהו אחר יעשה את העבודה – אנחנו בתנועה כל הזמן."

"במהלך המלחמות האחרונות, כולל תחת אש בעוטף ובצפון, המשחטות עבדו, אמנם בצמצום, אבל הצליחו לספק את כל צרכי השוק – גם בביצים וגם בעוף. הציבור לא הרגיש במחסור, וזה מוכיח את היכולת והמחויבות של הענף"